<h1>סמ"ג לאוין סימן ק"ע</h1>
<h2>דף עו:</h2>
בפרק המוכר פירות (ב"ב צ"ג ב') מסקינן המוכר זרעוני גינה שאין עצמן של זרעונין נאכלין וזרען ולא צמחו חייב באחריותן ומחזיר לו הדמים שלקח ממנו שחזקתן לזריעה, אמנם אם לקתה הארץ בברד תולין בברד וכן כל כיוצא בזה (ע"פ רמב"ם מכירה פט"ז הל' א' ע"ש), מכר לו זרעים הנאכלים אפילו זרע פשתן שהרוב קונין אותו לזריעה הואיל ויש אוכלין אותו אינו חייב באחריות [של] זריעתו ואם הודיעו שהוא ק[ו]נה לזרע חייב באחריותו, והוא הדין לדברים אחרים הנמכרים לרפואה ולצביעה וכן כל כיוצא בזה (ע"פ רמב"ם שם הל' ב' ע"ש), מכאן אתה למד שכל הלוקח מקח מחבירו והודיעו שהוא מוליכו למדינה פלונית למוכרו שם ואחר שהוליכו שם נמצא בו מום אינו יכול לומר לו החזר לי מקחי לכאן אלא מחזיר לו הדמים והמוכר מטפל להביא ממכרו או למוכרו שם, אפילו אבד או [אפילו] נגנב אחר שהודיעו הרי הוא ברשות המוכר, אבל אם לא הודיעו שיוליכו למדינה אחרת והוליכו ונמצא שם בו מום הרי הוא ברשות הלוקח עד שיחזיר המקח במומו למוכר (שם הל' ג'), הלוקח מקח ונמצא בו מום ואבד אחר כך או נגנב הרי זה ברשות הלוקח עד שיחזירו, ואם [הודיעו אם] התליע ונפסד מחמת אורך הזמן אחר שהודיעו הרי זה ברשות מוכר, ואם היה לו להודיעו למוכר ולא הודיעו הרי זה ברשות לוקח (רמב"ם שם הל' ד' וע"ש), המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן יכול לומר לו לשחיטה מכרתיו לך, שהלכה כשמואל שאומר כן שם בפרק המוכר פירות (צ"ב א'), במה דברים אמורים כשהיה הלוקח קונה לשחיטה ולחרישה, ואם היה יודע שק[ו]נה לחרישה בלבד הרי זה מקח טעות וחוזר וכן כל כיוצא בזה (שם הל' ה' ע"ש), שנינו בפרק כל פסולי(ן) (בכורות ל"ז א' ע"ש וכתובות ע"ו ב') המוכר בהמה לטבח ושחטה ונמצאת טריפה אם נודע בודאי שהיתה טריפה כשלקחה הרי זה מחזיר לו את השחוטה ויחזיר המוכר את הדמים (שם הל' ו' ע"ש). בביצה פ"ק (ז' א') אמרינן שהמוכר ביצי תרנגולת שחוטה בכלל של חיה אם לאכילה קנה מחזיר אונאה ואם לאפרוחים מקח טעות הוא.
<h2>דף צב.</h2>
גרסינן בפרק קמא דבבא קמא (ח' ב') ובפרק קמא דב"מ (י"ד א') אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ובא לוי בעל חוב דראובן והוציאה מיד שמעון, אם אין שמעון כל כך פיקח לעמוד עמו בדין ולסתור דבריו או שאמר לבית דין הגדול אני רוצה לילך ושמעון אינו יכול לילך (ב"מ י"ד א' סוף תד"ה עד), ורצה ראובן לעשות דין עם לוי עושה ואין יכול לומר לו מה לי ולך והלא אין עליך אחריות, לאו בעל דברים דידי את, שהרי ראובן אומר לו אין רצוני שתהיה לשמעון תרעומת עלי שהרי הפסיד בגללי (ע"פ רמב"ם מכירה פי"ט הל' ט' ע"ש). בכתובות בפרק מי שהיה נשוי (צ"ב א') אמר רבא ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וחזר ולקחה משמעון באחריות ובא בעל חוב של ראובן לטרוף אותה ממנו אינו יכול לחזור על שמעון שאף על פי שלא קבל ראובן אחריות לשמעון אחריות של עצמו קבל עליו שלא יהא הוא המוכר והוא המוציא לעצמו, אבל אם בא ב"ח של יעקב אביהם וטרפה מיד ראובן חוזר בכל הדמים על שמעון מפני ששמעון קבל עליו אחריות וראובן לא קבל לשמעון אחריות של אחרים כלל (שם הל' י').
<h2>דף ק.</h2>
שנינו שם (ב"מ נ"ו א') אלו דברים שאין להם אונאה הקרקעות והעבדים והשטרות וההקדשות, ודורש בגמרא מנין לנו דבר זה דתניא או קנה מיד עמיתך, דבר הנקנה מיד ליד, יצאו קרקעות שאינם מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות שאין גופן קנוי ומכור שאין עומדין אלא לראייה שבהן, עמיתך ולא הקדש. פיר(ו)ש רבא בפרק האיש מקדש (קידושין מ"ב ב' ובתד"ה ה"ג) דבקרקעות לא יבטל המקח אפילו ביתר משתות, וכן אמר רב נחמן, דבתראה הוא והלכתא כוותיה בדיני(ה), בפרק המקבל (ב"מ ק"ח א') זבן במאתן ושוה מאה אין אונאה לקרקעות, וכן אמר רבה בר עולא בפרק קמא דבבא קמא (י"ד ב') שקרקע הוא הדבר השוה לכל כסף, מכל אלה יש ללמוד שאין הלכה כרבי אמי ור' יוחנן שאומר (ב"מ נ"ז א') ביטול מקח יש לקרקעות [ו]כן פסק רב אלפס (ב"מ ל"ב א' ע"ש). במה דברים אמורים במוכר נכסי עצמו אבל שליח שטעה בכל שהו בין במטלטלין בין [ב]קרקעות אומר (קידושין) שם שהוא חוזר (ע"פ לשון רמב"ם מכירה פי"ג הל' ט'), ופוסק רבינו משה (שם) שאפוטרופוס של יתומים כשליח, ומה שאומר רבא בפרק אלמנה נזונית (כתובות ק' א') דשליח כדיינים אומר רבינו תם דבשליח של דיינים מדבר שם (תד"ה רבא). אמנם גרסינן בירושלמי בפרק אלמנה ניזונית (ה"ד) גבי אלמנה שכתובתה מאתים ומכרה שוה מאתים במנה או להפך נתקבלה כתובתה, ומקשה ואין סופה לחזור משום מקח טעות ומעמידה שם לרבי יוחנן כשהוקיר המקח, אם כן סובר רבי יוחנן בשוה מאתים במנה שיש להם ביטול מקח, וכן אמר רב נחמן משמיה דחסא שאומר בפרק הזהב (ב"מ נ"ז א') יש ביטול מקח לקרקעות איפשר שסובר בזה כרבי יוחנן וגם איפשר דרב נחמן משמיה דנפשיה סובר כן ומה שהזכיר בפרק המקבל מאה במאתן לאו דווקא אלא מעט פחות, כך פירשו רבינו תם ורבינו חננאל (כתובות צ"ח א' תד"ה אלמנה ע"ש).
